Skip to content

שבעה ימים וגעגוע

13/03/2011

לאחר שכתב ספרים למבוגרים, ביניהם "ארבע בתים וגעגוע" ו"משאלה אחת ימינה", אשכול נבו מוציא ספר ילדים ראשון. הוצאת הספר מעוררת סקרנות על אופי המעבר שעושה כותב רומנים לסיפור ילדים. התוצאה, מסתבר, מרהיבה ומפתיעה.

אבא של עמליה נוסע לאוסטרליה / אשכול נבו

"אבא של עמליה נוסע לאוסטרליה" – כך פותח הספר. במציאות בה לא נדיר שאחד ההורים טס רבות לחו"ל במסגרת עבודתו, ילדים נדרשים להתמודד עם חוויות מתסכלות של פרידה, היעדר וגעגוע. הסיפור מתרכז בציפייתה של עמליה הקטנה לשובו של אביה מאוסטליה. במשך שבוע היא מחכה לו, ובמהלך זמן הציפיה וההמתנה מתרחשים בביתה של עמליה פלאים קטנים.

בעוד עמליה עסוקה בלהמתין לאבא, מתדפקים על דלת ביתה של עמליה יצורים קסומים ומתוקים שכל ילד היה שמח לפגוש: איש קצפת, פיית נשיקות וקנגורו עליז. המפגשים המפתיעים הללו עוזרים לעמליה להתגבר על הגעגועים ועל השינויים שחלו בחייה, כמו למשל שאמא היא זו שמכינה לה שוקו בבוקר ולוקחת אותה לגן.

הסיפור היה יכול להיות עוד סיפור נחמד על ילדה מתגעגעת ואבא שמביא מתנה, אך נבו, רגיל ומיומן בהצפנת רמזים, בחשיפה הדרגתית של העלילה, אינו ממהר מסגיר מיהם היצורים ומה הם עושים כך לפתע בבית. נבו אזור בסבלנות, וזו עוברת גם אל הקוראים שמוכנים לצפות יחד עם עמליה אל הסוף החינני. הטוויסט המפתיע, שמתגלה בסוף הסיפור, מזמין את הקוראים לדפדף אחורה ולאתר את אותם רמזים שמצפין נבו בטקסט, ולא רק. המאייר המוכשר דייויד הול, שאייר גם את "פתאום באמצע הלילה", "זאביק התמנון והסוסון אפרים", "העורב והלימון", מוסיף אוירה חגיגית לסיפור ומטמין רמזים קטנים למי שיואיל להתייחס לסיפור כמו אל סיפור בלשי.

ציוריו של הול מלאים במתק, בדמיון, בצבע חי ועדין. הציורים לא רק מעטרים את הסיפור אלא תורמים לעלילה רמזים שיכולים לסייע לילדים הקטנים שבינינו לפצח את החידה הבלשית בסיפור. ואולי זה מה שיפה יותר מכל בספר – האמון המלא בילדים שיפענחו בעצמם את ההתרחשויות ולא יידרשו למבוגרים שאולי יתפסו את עצמם בעמדה מסבירנית, ללא כל צורך.


געגוע הדדי

הגעגוע בסיפור איננו חד כיווני. נבו מזכיר לנו שלא רק ילדים מתגעגעים לאבא ואמא. אבא של עמליה יתגלה כמי שמתגעגע למשפחתו לא פחות, וגם אמא, שנשארת בבית עם עמליה, מכירה בגעגוע ויודעת איך למנף את ההזמנות לקשר וקירבה מחודשת בינה לבין ביתה. למרות שאבא ועמליה מוזכרים כבר בכותרת, האם תתברר כדמות חשובה לא פחות. עמליה שמורגלת בשגרת פעולות שהיא עושה יחד עם אביה, מגלה ש"עם אמא זה אחרת".

האם מודעת לתחושותיה של ביתה ומסייעת לה להתגבר על הקושי ובכך מסייעת להפוך את הגעגוע להזדמנות.

נבו מספר כי כתב את הסיפור יחד עם בנותיו, עובדה שללא ספק תרמה נקודת מבט ילדית-אותנטית על הסיפור. נקודת המבט באה לידי ביטוי דרך השפה והחזרתיות על משפטים מסויימים שילדים נוהגים לאמץ לעצמם.

העריכה הגרפית והעיצוב הכללי מוקפדים ועשויים בטוב טעם. המלל לא דחוס וכל ילד שקורא לעצמו, ישמח לשבת ולקרוא לעצמו סיפור שיש בו יצורים מתוקים, ילדה מתגעגעת, אבא רחוק ואמא מיוחדת מאד מאד.

אשכול נבו, אבא של עמליה נוסע לאוסטרליה, הוצאת זמורה ביתן 2010

מודעות פרסומת

From → סקירות

2 תגובות
  1. נירה permalink

    ספר מתוק ואחד האהובים ביותר על ילדיי

  2. אביטל permalink

    קראתי את כל ספריו של נבו ואני חושבת שיש בכתיבה שלו לילדים משהו חדשני ומרענן יותר ממה שהוא כותב למבוגרים. מקווה לראות ממנו עוד ספרי ילדים כמו זה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: