ישראלים מדברים יהודית (מקור ראשון, 7/2009)

באחד מאתרי השו"תים באינטרנט הופיעה השאלה הבאה: 'ראיתי שפרופ' שנאן הוציא ספר על פרקי אבות. כבוד הרב, האם מותר לקרוא בספר?' לפרופ' אביגדור שנאן השאלה הזאת מעלה חיוך על הפנים. "משעשע לראות לאילו נושאים אנחנו נחשפים ב'רב גוגל', כמו שאני קורא לזה. במהלך העבודה על הספר עבדתי עם ההקשר הישראלי-העכשווי והגעתי ל'רב גוגל' כשכתבתי על המשפט 'עשה לך רב', כי זה סוג של טרנד עכשווי". שנאן איננו מציין את השו"ת רק כקוריוז מחויך, אלא כחלק מחומרי הגלם של התרבות הישראלית-העכשווית ששנאן נסמך עליה בפירושו לספרו החדש "פרקי אבות – פירוש ישראלי חדש".

 שנאן (63), פרופסור לספרות עברית ופולקלור באוניברסיטה העברית, משמש גם כיועץ של קרן אבי חי שעומדת מאחורי הוצאת הספר. למרות שהוא רואה עצמו בראש ובראשונה מורה, תפקידו בקרן אבי חי העמיד אותו בצומת רב-חשיבות בקרב הגופים העוסקים בהתחדשות יהודית, שתמיד מקווים לתמיכתה של הקרן עתירת הממון. נתמכי הקרן – שהיו פטורים שנים הרבה מדאגות כלכליות – נתונים לאחרונה תחת החרב של סיום קרן השפע: מייסד הקרן, זלמן ברנסטין, קבע מראש שבשנת 2018 הקרן תפורק ותסיים את פעולתה – למעט בית אבי חי שימשיך ליהנות מקרן קבועה. צה"ר, ארץ אחרת, בית מורשה, צו פיוס ועוד גופים נתמכים רבים עסוקים עכשיו בהכנות לחיים שאחרי.

פרופסור אביגדור שנאן

 

 יחד עם צוות של עשרה עוזרי מחקר מגוונים, ניצח שנאן על ארבע שנים של עבודה עד ליציאתו לאור של הספר בחודש ניסן האחרון. הספר מצטרף לשני כרכים של 'סידור אבי חי', לשבת וליום חול, שזכו להצלחה לא צפויה ונמכרו ללא כל פרסום בעשרות אלפי עותקים. בקרן אבי חי יזמו את הפירוש לפרקי אבות ככרך שלישי בסדרה, אך התוצאה הסופית העמידה ספר עצמאי, בעל שפה חזותית עשירה ותוכן פרשני מגוון.

 התוצר הסופי מוקפד, אסתטי ומאיר עיניים. ניכר שהוא נערך בקפידה ושבכל תג ותג הושקעה מחשבה. החידוש המעניין שהספר מביא איתו ללומדי משניות שאינם מחפשים פרשנות בסיסית מצויה בהרחבות הלשוניות והאמנותיות שהתווספו לפירושים הקלאסיים. שנאן מתעכב על מילים, מושגים, ביטויים ומונחים מהמשנה ומחפש בעיקר את ההקשר הישראלי: כזה-כאילו, ניקיון כפיים, פרקליט, מלח הארץ, שמחה לאיד ואפילו גוגל, כמנוע חיפוש או כרב וירטואלי. הוא מרחיב את היריעה הפרשנית באמצעות יצירות אמנות, ממצאים ארכיאולוגיים וכתבי יד, וכל אלו נשזרים בעדינות ראויה עם מושגי יסוד שהמשנה מביאה לכדי יחידה מהודקת ורחבת יריעה.

 "המחשבה הראשונית היתה להסתפק בפירוש מילוי קצר", אומר שנאן, "אך הסתבר שזה לא מספיק. עשינו קבוצות מיקוד בקרב חילונים, דתיים, חרדים, צעירים ומבוגרים, וגילינו בורות אדירה בנושא פרקי אבות, לצערנו גם בקרב העולם הדתי. אנשים זוכרים את פרקי אבות כמשהו שלמדו פעם כילדים. גיבשנו עבור הספר פורמט אחיד, כשכל משנה מקבלת כפולת עמודים משלה כדי לא להבדיל בין משניות חשובות יותר לחשובות פחות. בצמוד למשנה יש פירוש פשוט שנסמך בין היתר על פירושיהם של בן ציון דינור והרב יהודה שביב, שאני מחבב, לצד כל הפירושים הקלאסיים של הרמב"ם, רבי יונה מגירונדי והברטנורא. לאחר הפירוש מובאת פִסקה שסוקרת את דמותו וחייו של התנא.

 "כאן שאלנו את עצמנו מה עושים עם זה הלאה, איך הופכים את המשניות והפירושים ללימוד שייכנס ללב הישראלי, ופה נכנס לתמונה צוות גדול של עוזרי מחקר, כולם סטודנטים במנעד ישראלי רחב – חרד"לים לצד דתל"שים, גברים ונשים, שהציעו לאן להרחיב את הפירוש. ההרחבות הציעו תוספות רלוונטיות ('לא אקטואליות', הוא מדגיש) לתרבות ולשפה הישראלית של ההווה. וכל משנה מקבלת תרגום גם להווה הישראלי. למשל, הּערך של צדקה דן בגמ"חים כמו יד שרה, 'שכר מצווה' מאזכר את לשכת עורכי הדין, והמושג 'אנשים' עוסק בחסידי אומות העולם".

 חלוקת המשניות לא תמיד זהה לחלוקה המסורתית: לפעמים מצורפות שתי משניות יחד למרות שמדובר בשני תנאים שונים, אך שנאן מתייחס אליהן כיחידה רעיונית אחת. קרן אבי חי ערכה תחרות בין גרפיקאים עד שבחרה את דגם העיצוב הסופי לספר, ששונה מהעיצוב הקלאסי של הסידור או ספרי קודש. העיצוב ידידותי ומנגיש את עצמו לקורא הישראלי הממוצע שכריכות חומות בוהקות לא שייכות למדף הספרים שלו.

 בחרת בפורמט קלאסי, אבל מצד שני אתה מותח את הכתיבה לעבר האנקדוטה האקטואלית – שתהיה אנכרוניסטית בעוד כמה שנים. 

 "ניסינו להבחין כל הזמן בין האקטואלי לרלוונטי. אם ניקח למשל ערכים כמו תפילה לשלום המדינה, השפה העברית או בריאת האדם בצלם – אלו דברים שלא ייעלמו מבמת ההיסטוריה. זה נכון שבכמה מקומות הלכתי אל השעה והרגע, ובכמה מקומות נוספים הרשיתי לעצמי לחייך ולהכניס קצת הומור. ניסינו לא לגלוש אל מה שנכון רק לרגע זה ולהגיע לזילות של החומר, אבל כן לעסוק בשאלות כמו שביתת מורים, היחס אל הגוף, זהירות בדרכים. התוספות הללו מרחיבות את ההקשרים של המשנה וקולעות לציבור רחב מאוד.

 "מצד קהל היעד, אני בטוח שאין חשש שזה ספר שיפתחו בישיבות במקום קהתי. קהל היעד המקורי הוא במידה רבה הציבור הלא דתי. הציבור הדתי לכאורה אמור להכיר את החומר, והמסר הוא לפנות לציבור הכללי ולקרב אליו את היסודות הללו. זה גם תפקידן של היצירות האמנותיות. הדבר הראשון שתופס את העין זה היופי, ושפע היצירות האמנותיות הופך את הספר לאטרקטיבי. כל האמצעים כשרים לחלוטין בעיני כדי שאנשים יקראו את מסכת אבות ויפנימו מערכיה. כרגע אני לא דואג שהערכים יהפכו לאנכרוניסטיים – לא להזכיר את הגמ"חים למיניהם נראה לי החטאה למטרה, ואם בזמן כלשהו זה לא יהיה רלוונטי נכתוב את הספר מחדש".

 בפרק ג' משנה ז', בהקשר לעיסוק במניין, מובא קטע מיצירתו של דב אברמסון "יש לנו מניין?". היצירה המקורית מורכבת מצילום של עשרה אנשים שכל אחד מהם מחזיק חלק מהפסוק "הושיעה את עמך" המשמש ככלי עזר לספירת אנשים למניין. בין האנשים יש גם כמה שאינם עומדים בסטנדרט ההלכתי של המניין המקובל, ולכן יש בה מימד מתריס. בספר, מסתבר, מובא קטע תמים מן היצירה והכיתוב אינו מזכיר ולו ברמז שיש כאן אמירה. מגמה זו של 'לא להרגיז אף אחד' ניכרת גם בפירוש עצמו, והיא הצליחה דווקא להרגיז אותי (י"ש); קשה לומר משהו כשמנגינת 'צו פיוס' מתנגנת כל העת ברקע.

 "אני באמת לא רוצה להרגיז אף אחד", עונה שנאן, "ומה שאני עושה זה ללמד. לא ראיתי צורך לצאת עם אמירה שתשנה תפיסת עולם. שיעור החדשנות בפירוש אינו גבוה מלכתחילה. מדובר בספר שפורש על ידי 300 בני אדם מלפני, כולם גדולי אדם. אני רוצה שיותר אנשים ילמדו פרקי אבות, והלימוד הוא זה שחשוב. לפרש זה לתרגם לשפה עכשווית, וההרחבות באו לשאול אז מה, איך זה נוגע לי כיום. העוזרים שלי היו נייר הלקמוס שלי ובחנו את הערכים אחד אחד כדי שנהיה מדויקים. אם האנשים יפנימו את דברי קדמונינו – דייני.

"היו מקומות ששם הרגשתי שאני הולך על קצוות חדים, כמו יחס החרדים לתפילה לשלום המדינה. תהיתי איך להסביר קבוצה גדולה בחברה הישראלית שעדיין יש בסידורים שלה תפילה לשלום הצאר ניקולאי או תפילה לשלום הקייזר ואז החלטתי למחוק את זה כדי לא לעורר מדנים בין אחים. מתברר שהספר הגיע גם לחנויות חרדיות, ואני מקבל הרבה תגובות ומכתבים מקוראים חרדים. הנמען שלי הוא רחב ביותר, מספרי בר מצווה ועד לישראלי המשכיל. במקום להביא את זה ברשימות מושגים כמו שהביאה שרת החינוך, 100 מושגים, כאן אני מביא תשתית רחבה הרבה יותר".

עדיין, נראה שאתה נמנע מלנקוט עמדה.

 "בחלק הראשון, שם אני בוחר פירוש אחד, דווקא שם אולי יש אמירה. הבחירה שלי בפרשן זה או אחר היא בחירה של מה נראה בעיני נכון יותר להבנה של המשנה. הגישה האקדמית-היסטורית תורמת בכך שלפעמים אני מצביע על שינוי נוסח מעניין בכתבי היד, שיוך של מאמר לחכם אחר ולא למקורי. יש מקומות קטנים שבהם אני מגלה את דעתי, כמו היחס לאסלאם, הזלזול הקטן שלי בהורוסקופים, היחס לריבית, אמונות בעין הרע. כל פרשן מגלה את עמדתו. ההחלטה לדבר על הנושאים גם מגלה על העמדות. יש מקומות שבהם אין לי משהו לומר – בעשרה דורות מאדם עד נח לא היה לי מה לומר על כל אחד בנפרד, ודנתי במיתוס של המבול הבבלי ביחס למסורת היהודית, באשל של אברהם, ובשאלה מה שייך אורך אף לסבלנות. אני מנסה להרחיב את ההקשר, כמו גם ביחס לרבי ישמעאל עצמו (עם כותרת מחויכת מהפתיחה של מובי דיק 'קִראו לי ישמעאל'), שם אני שואל מדוע השם ישמעאל נעלם מעל במת ההיסטוריה, לצד התייחסות לאסלאם.

 "אני בא ללמד יותר מאשר לעצב תפיסת עולם, דרך השפה העברית, אתרי ארץ ישראל, ערכים מרכזיים ודמויות מרכזיות. כל משנה הופכת להיות ערך אנציקלופדי בינתחומי. כשאני עוסק במושג 'גולם', אני מאזכר את המחשב הראשון במכון ויצמן שנקרא גולם, את הגולם מפראג וגולם בטבע. אני שואל איך מבחינה לשונית ועניינית אני יכול לקשר בין הערך במשנה להתפתחות העכשווית שלו".

 מחלוקת חדשה

כשאנו שואלים האם התחדש לו עצמו משהו במהלך הלימוד והכתיבה, התשובה היא חיובית חד משמעית. כדוגמה מביא שנאן את המונח "מחלוקת" (עמ' 206). הפירוש הרווח גורס כי מחלוקת עניינה חילוקי דעות, אך שנאן בחר להרחיב את הפירוש סביב המחלוקת דרך דעת יחיד של רב נתן אב-הישיבה (המאה ה-11) ועל סמך ספרות המקרא המאוחרת, על פיהן מחלוקת היא כינוי לקבוצה הנפרדת ונחלקת מבני האדם (אולי 'כת' בימינו). על פי דרך זו 'מחלוקת שמאי והלל' אינה מחלוקת בין שמאי להלל, אלא דווקא החבורה של לומדי התורה שאליה היו שייכים שמאי והלל; נניח הפרושים לעומת הצדוקים.

טקסטים קאנונים עם פרשנויות לשוניות ואמנותיות. יש גם מתנגדים

 

 "אני לא בא לעצב תפיסות עולם, אני רק מלמד", חוזר ומדגיש שנאן. "מלמד פרקי אבות. עד שאתה לא כותב פירוש, ועד שאתה לא מבאר לאחר, אתה לא מבין את הדבר עד תומו. כשאתה כותב פירוש אתה מבהיר לעצמך מה אתה לא מבין. לקח לי הרבה זמן כדי להבין מה זה 'עשה רצונו כרצונך', אבל לא ברחתי וניסיתי לבאר בעמוד אחד כמיטב יכולתי. הרבה דברים התחדשו לי אך אין לי אמירה חדשנית. אם יש חידושים הם קטנים מאוד. החידוש העיקרי הוא הניסיון להביא את פרקי אבות לציבור הכללי בלי לאבד את הקורא הדתי".

 דפדוף בספר מגלה כי שנאן נמנע מלהכניס לספר דרשות ומימרות בעלות זיקה לחסידות, הכרעה המנוגדת לטעם הציבורי. "נכון, לא הבאתי שום דבר מן הוורטים החסידיים כי אני לא מכניס חסידות", אומר שנאן בנחרצות חביבה. "אני מתנגד בן מתנגד. הערך היחיד שיש לו זיקה לזה הוא נ נח נחמן מאומן. יש קובץ שנקרא 'פינות שלא נכנסו לספר', וכשהספר יעלה לאתר נביא הרחבות רוחניות. זאת ביקורת שאני מקבל בהסכמה".

 ההרחבות האמנותיות שמתלוות לספר הופקדו בידיו האמונות של דוד שפרבר, חוקר ומבקר אמנות בעל ידע נרחב באמנות וביהדות. שפרבר הציע יצירות אמנותיות, כתבי יד וממצאים ארכיאולוגיים רלוונטיים, ושנאן תפר יחד את החומר הכתוב עם הצד הוויזואלי. שנאן מציין שמטרתן לא רק להוסיף אטרקטיביות אלא להעמיק את ההבנה ולהדהד את המשנה. דוגמא יפה מובאת ביצירה המופיעה על כריכת הספר, 'אם אין קמח אין תורה' של אבישי פליישר. ביצירה ישנן שתי דמויות ישובות בתוך עגלה אחת ומפנות את גבן זו לזו. האחת אוחזת ב'קמח', בעיסוק גשמי, והשנייה אוחזת ב'תורה', בצד הרוחני. למרות שהן מפנות את גבן הן מחוברות לכדי גוף אחד, ואין לדעת לאיזה כיוון פונה העגלה ומי הוא המוביל. היצירה נותנת פרשנות ויזואלית לקשר העמוק שיוצרת המשנה בין קמח לתורה. דוגמא אחרת היא צילום מטבע מתקופת מרד בר כוכבא עם הטבעה של לולב אחד, אתרוג אחד, הדס אחד וערבה אחת, כפי שקבע רבי עקיבא במשנה. "אם בזכות התוספות הללו הטמענו בזיכרון את דעתם של חכמים, עשינו משהו", הוא אומר, "זה ספר לקריאה. אם כל יום, או בין פסח לשבועות, אדם יקרא עמוד – נהיה מאושרים. קודם כל מדברים יהודית והמטרה שלנו היא לעורר זיקה ותחושת שייכות. אני לא בא לתבוע מאדם דבר כשם ששום פרויקט של אבי חי לא תובע מאנשים לשנות את אורח חייהם. אני כן רוצה שיכירו את השורשים היהודיים".

 סביב בחירת השם לספר עלו יותר מ-20 הצעות. "אחרי שהתלבטנו כל כך הרבה, בא מישהו ושאל למה לא לקרוא לספר פשוט 'פרקי אבות', כשמלבד זאת יש כותרת משנה 'פירוש ישראלי חדש'. בעיני כותרת המשנה חשובה מאוד. יש משהו ישראלי מאוד בתכנים, ולכן אני גם חושב שלא נכון לתרגם את הספר. יש דברים שפשוט לא יעברו טוב בתרגום". אכן, מושגים כמו "כאילו" קשה לתרגם. בפרק ג' משנה י' כתוב "כל השוכח דבר אחד ממשנתו, מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו". לאחר פירוש וסקירה על אודות ר' דוסתאי בר ינאי, שנאן מקדיש את אחת מפסקאות ההרחבה למונח הכל כך ישראלי 'כזה כאילו'. הוא כותב: "ספק אם חכמינו יכלו להבין משפטים כגון 'הוא כאילו בא אלי אתמול'".

 "אנחנו נתקלים בזה בעוד מקומות", מצדיק שנאן את ההתייחסות למונח אופנתי, "בכל דור ודור… כאילו יצא ממצרים". אני עוסק בעצם המשפט הזה ודרכו דרך המונח כאילו. כאילו זאת מילה תקנית וכיום היא הפכה להיות מילה ריקה. אני באמת לא יודע איך יבינו את זה עוד 100 שנה. יש הרבה השתנויות, לא רק בשפה: ברית המילה, שפעם שירטטה את הגבול בין יהודי ללא יהודי אינה מובנת מאליה כיום. עכשיו יש קבוצות של הורים שמתארגנים לא למול את ילדיהם. יש להם אתר וארגון. ביחס לתופעות של שעה אני מציין שרק הזמן יגיד עד כמה מדובר במגמה. יש לי עמדה בדרכי שלי, אבל אני לא שיפוטי".

 לפני 4 שנים פגש שנאן את ליאור אלמליח ומיכה שטרית, מפגש שהתגלגל ללימוד משותף של מסכת אבות ומשם להלחנת "אין לך אדם שאין לו שעה". השיר הועמד לרשות אבי חי והפך להיות הג'ינגל של הספר. "אנחנו רוצים להעלות את כל הספר לרשת, עם קבוצות דיון. כבר 4 שנים יש סדרת הרצאות על מסכת אבות בבית אבי חי. אולי תהיה גם תחרות אמנות שתעסוק בפרקי אבות. אנחנו במאמץ משולב להחזיר את מסכת אבות אל תודעת השפה העברית". לקראת תשעה באב והימים הנוראים מארגן בית אבי חי ימי פיוט ופסטיבלי פיוט כחלק מהאג'נדה שלו. "זה מכשיר טוב לקרב את עם ישראל למסורות שלנו", מסכם שנאן, "אנו מופתעים מהנהירה ומקווים שזה לא טרנד".

 אתה כבר עובד על הספר הבא.

 "נכון. הפרויקט הבא יהיה ספר האגדה במהדורה חדשה. כרגע הפירוש הנוכחי בלתי אפשרי – הוא מיושן ויש הרבה שגיאות במראי המקומות. כיום, עם ידע לשוני והיסטורי מתקדם אפשר לעבוד על זה. נתקן היכן שזה הכרחי, נוציא בפינצטה את הדרוש תיקון, נלטש בעדינות ונחזיר למקום. מאחר שמדובר על כ-6,000 קטעים, נעבוד יחד אני וצוות גדול ממכון הרצוג ומהאוניברסיטה. קרן אביחי נותנת את התמיכה הכלכלית לזה וזאת משימה גדולה".

 ספרייה לאומית חדשה ותוססת

 "בחצי השנה האחרונה הייתי עסוק בפרויקט הספרייה הלאומית. הספרייה הלאומית הגיעה לסוף דרכה במצבה הנוכחי. פיזית, הבניין כבר לא עומד והוא לא מסוגל לתפקד. שנית, הספרייה מהווה עומס גדול על האוניברסיטה. קרן רוטשילד, שבנתה גם את בית המשפט העליון, מוכנה לבנות ספרייה חדשה בהשקעה אדירה. המיקום שחשבו עליו היה 'גבעת ההפגנות' מול משרד ראש הממשלה, בגלל הקִרבה לאוניברסיטה. מסתבר שיש ניכור גדול בין הציבור לספרייה, מאחר שהמיקום שלה נקבע בתוך מוסד אוניברסיטאי. כרגע זה מקום אפשרי, אך בוחנים מקומות נוספים".

על תכנון הפרוגרמה לספרייה החדשה הופקדו שישה צוותים שעסקו במדיניות איסוף החומר, ארגון וניהול כספים, מִחשוב ודיגיטציה, מחקר, השאלה וגם תרבות – הוועדה ששנאן נטל בה חלק. הוועדה שטיפלה במדיניות איסוף החומר החליטה להתמקד בארבעה נושאים: בכל מה שקשור באות העברית, ביהדות, בארץ ישראל ומדינת ישראל, ובכל מה ששייך לאסלאם ולמזרח התיכון. בכל שאר הנושאים תיערך בחירה סלקטיבית. "החידוש הגדול", אומר שנאן, "הוא שבראש הגופים הגדולים בספרייה יעמדו אנשי תוכן ולא ספרנים. כאנשי מקצוע בתחום המחקר, הם יקבעו סדרי עדיפויות לספרים וכמויות רכישה כמו שכל ספרייה טובה מנוהלת היום בעולם. הספרנים יהפכו ליד המבצעת".

בנוסף, בספרייה החדשה מתכוונים ליצור פעילות שוקקת בתחום התרבות והחינוך. זה כולל תערוכות קבע ותערוכות מתחלפות, מופעים, קונצרטים, סיורים, סמינרים, תוכני העשרה לתוכניות לימודים.

 "נסעתי להרבה ספריות בעולם ופגשתי אנשים בתחום", אומר שנאן. "אני מקווה שנעשה משהו טוב לעם ישראל עם הפרויקט הזה. התקווה שלנו היא שזה יקרה תוך שבע שנים, מרגע שיאתרו את המקום וזה יצא לדרך. אם היו שואלים אותי, הייתי מאמץ גישה אחרת לגבי המיקום – לא בגבעת רם אלא כאן, בגן העצמאות. במרכז ירושלים. הספרייה הלאומית של שוודיה, למשל, ממוקמת בשטוקהולם במקום שמקביל ל'קינג ג'ורג פינת קרן היסוד'. מיליוני אנשים עוברים שם כל יום. לגבעת רם אתה צריך ללכת במיוחד, אבל כאן במרכז העיר זה יהיה נגיש הרבה יותר.

בכל מקרה, אנחנו רוצים להציג באופן קבע תערוכות מתחלפות מהארכיונים: יש לספרייה 600 ארכיונים ששוכבים בעליבות בלי עותקי הגנה. הייתי רוצה שהתערוכה הראשונה תהיה של הארכיון של אורי צבי גרינברג. יש לו ארכיון מדהים של 30,000 פריטים לא מקוטלגים – מכתבים, טיוטות, שירים שלא פירסם, ציורים – צריך להעלות את כל החומר לרשת כדי שיישמר. הספרייה כרגע עושה חלק מהעבודה, אבל זה לא מספיק. אני רוצה תערוכות שבעקבותיהן ישאלו 'היית בישראל? ראית את התערוכה ההיא בספרייה הלאומית'? זה החלום שלי".